"לולי תורתך שעשועי, אז אבדתי בעוניי",
שעשוע זה תנועה, משהו שמרגיז אותי הוא מזיז אותי.
האם אנחנו מוכנים לזוז מהגלות ומאיזור הנוחות?
בפרשה יש הסכמה להתרגז, לא בא לי, אני רוצה לזוז, רוצה שינוי!
ר' נחמן אומר- "האנחה והגניחה של האיש הישראלי יקרה מאד, האנחה היא שלמות החסרונות" ,להיאנח את הקשיים שלנו, להרגיש אותם ולצעוק לה'- די! זה בעצמו גאולה!
ברגע שעמ"י נאנחים מהשעבוד, מתחיל להישמע שמיעה אחרת וה' נגלה למשה בסנה.
הגלות נמשכת מההשלמה עם המציאות, כי זה רצון ה'...
דווקא הגאולה היא להסכים להרגיש את הצער. ולצעוק די!
אני רוצה שינוי! אני מתעקשת לחיים טובים ולגילוי ה' בעולם!
לא נכנעת למציאות שאני רואה בעין, כי אני יודעת שיש משהו הרבה יותר עמוק מזה ולכן אני מסכימה להיות בחיסרון שלי ולצעוק אותו ולהאמין שיש שפע חדש שיכנס לשם.
"אלו השמות שירדו למצרים" המהות שלנו ירדה למצרים , יש שם מ"ט שערים שצריכים להיכנס בהם ורק אז נצא ברכוש גדול.
דווקא מהסכמה לרדת, לכאוב, לצעוק, מקבלים כלים מיוחדים שיוצרים גאולה ומקימים את עם ישראל.
"ויהי כי ראו המיילדות" המיילדת נכנסת בשער היראה.
לא פוחדת מהפחד, ממה שחסום.
צריך להסכים לראות מעבר, להכיר שיש משהו גדול ממני ששולט ועוזר לי ללדת משהו חדש! כך
ממש גם בזוגיות! לא להסכים למציאות הכואבת, צריך להאנח ולצעוק- די! אני רוצה שינוי! לא מקבלת את המציאות שלא טוב לי !
לדעת שאת ראויה לטוב ומגיע לך שיאהבו אותך ויעריכו אותך.
בואו לקליניקה ללמוד את דרך לעשות את השינוי!
בתפילה להיגאל בחיינו, לצאת מהצמצום העצמי ולדעת לקבל את השפע שה' מרעיף עלינו.