לאחר שקיבלנו את התורה במעמד הר סיני וראינו את הקולות והתרגשנו וכמעט פרחה נשמתנו, כעת בפרשת משפטים התורה עוסקת בדברים הקטנים של החיים , אך מנכיחים את הקדושה בחיי היומיום?
במסכת בבא קמא כתוב על ארבעת אבות נזיקין שמופיעים גם בפרשה:
1-השור, 2- הבור, 3- המבעה, 4- הבער.
הבעש"ט מסביר את הנזיקין האלו כנזקים הקיימים במציאות, סוגי שיבושים.
פרשת משפטים מזמינה אותנו לראות באיזו דרך אנחנו בוחרים לחיות ולקחת אחריות ! ולהכניס שפע לחיינו!
כי בכל אחד מהנזיקים יש גם יתרונות בשורש.
שור- לחולל פלאים באמונות שלנו , בור-היכולת להתמלא מחדש , המבעה-קנאה חיובית , הבער-מודעות עצמית ורגישות לזולת.
"כי תראה חמור שונאיך"- חמור מלשון חומר, הגוף. השונא- יצר הרע המשיח יבוא על החמור וילמד אותנו איך לרתום את החומר לחיים שלנו. כי החיים הם שילוב בין רוחניות וקדושה לחומר. לא ניתן להתנתק מהגוף והחומריות והארציות. אבל לא לתת לחומר לנהל אותנו.
"עזוב תעזוב עימו"- זוהי הזמנה לחיבור אחר עם החומר, להתפלל על חיבור נכון עם השונא, היצר הרע. אנחנו צריכים לרתום אותו למסע חיינו.
"ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין"-ר' לוי יצחק מברדיצ'ב-זהו האופן שהאלוקות נמצאת בכל דבר. ריקוד משותף. לימוד איך למשוך אלוקות פנימה לחיינו.
"נעשה ונשמע"-להסכים לעשות פעולות, גם אם אנחנו לא מבינים. יש משהו בעשיה שמאפשר לי שמיעה של האלוקות שנמצא בתוכו. וזו אמונת חיי- לחפש את הקב"ה בכל עניין ומה המסר שנמצא כאן.
ובזוגיות- צריך לבדוק איך לא ליפול לנזיקים האלו:
מהם האמונות שמנהלות אותנו?
ולאיזה בור אנחנו נופלים כל פעם מחדש ואולי אפשר למנוע אותם?
האם אני משווה בין הזוגיות שלי לאחרים?
האם אני נותנת לכעס לבעור בתוכי ולהרוס את התקשורת ביננו ואת האהבה?
שתפו אותי בתובנות שלכם? מה לקחתם?