בפרשת השבוע יעקב פוחד לקראת המפגש עם עשיו ולכן עושה השתדלות מקסימלית בדורון, בתפילה ובמלחמה. דווקא הפחד מניע אותו לפעולה . נשאלת השאלה- הרי ה' ברך אותו שיצליח בכל אשר יעשה ,
אז איך הוא בכל זאת פחד? האם זה לא חוסר אמונה?
התשובה היא, שהפחד הוא כלי עזר לזרז תהליכים, הוא סימן דרך, הוא מראה לי שאני צריכה לשהות במקום של הפחד ולתת לו מקום ואז כשמגיע המאורע, אני פחות יפחד ואהיה במוכנות לקראתו, כי הרי כבר חוויתי את הפחד.
כמו בקורס הכנה ללידה.לומדים על הכאב ופחד, מתכוננים ומתרגלים נשימות ואז בזמן הלידה, יודעים מה צריך לעשות בזמן הצירים. כלומר, דווקא לתת מקום לפחד , זה חלק מההשתדלות שלנו בעולם.
כך ניתן להתמודד מול טראומה מהעבר, לנסות לשחזר את נקודת הזמן הזו, אלו רגשות עלו שם, ואז לנשום לתוכם. רגע לתת מקום לרגש שעולה. ולהגיד לו – אני איתך , אני לא מתעלמת ממך , ולאחר מכן פשוט לשחרר... אפשר להוציא אנחה או כל דבר אחר ואז להודות לרגש הזה שהוא הגיע, כי יש לו מתנה בשבילי. בזכותו למדתי ש.. או להיזהר מ... ולחשוב איזה רגש חיובי אני רוצה להכניס במקום.
בקליניקה אלמד אתכם על אומנות המפגש, איך משתפים ברגשות פנימיים, כיצד נותנים להם מקום בחיינו ואיך חיים מתוך שלווה ושמחה ביחד איתם.
העיקר- אל תפחדו להרגיש! הרגש הוא החיים!!