כך עברו להם 11 שנים של געגועים
11 שנים של התקדמות אבל עם חלל ענק בלב.
אני בטוחה שאת יודעת מה קורה איתנו היום, כי אני מרגישה אותך בכל רגע ורגע.
אבל בכל זאת רציתי לעדכן, שבשנים האלו הספקנו לחתן את מלאכי עם מרים ,ויש לנו נכד צבי הירש ונכדה על שמך ,חנה-ורדה ! זה השם הכי מתוק יכולתי לבקש !
וגם עברנו דירה לכרמיאל והתחלנו חיים חדשים.
עזבתי את האדריכלות וכעת אני פונה לאפיק חדש, יעוץ זוגי והדרכת כלות, כדי להביא את האור שלך, השמחה, החיוך והמשמעות שלך לעולם!
בשבת האחרונה התעוררתי באמצע הלילה , ישבתי קצת בסלון עם מחשבות, ואז כשחזרתי לישון, פשוט ראיתי אותך! כ"כ התרגשתי!
ואז בחלום התחבקנו והתנשקנו ושוב התחבקנו..
הרגשתי שאת שולחת לי אהבה ותמיכה בהמשך הדרך החדשה שלי, שלפעמים קצת קשה לי להמתין ולחכות עד שהדברים יתקדמו. בחיבוק שלך קיבלתי תובנה שאני בדרך הנכונה!
אמא יקרה לי, אל תעזבי אותי, תשלחי לי עוד חיבוקים ועוד דרישות שלום, ואנחנו נשלח לך פעקאלע של נחת. לימוד תורה, שמחה והתמדה, מתוך חשק לעבודת ה'.
אמא תתפללי עלינו שה' יתן לנו כח להמשיך, שישלח לאיתן זיווג הגון ,שמחה ופרנסה טובה, שתמיד נהיה מאוחדים במשפחה ושיתקיים בנו "הנה מה טוב ומה נעים ,שבת אחים גם יחד"
בתפילה לתחיית המתים ושניפגש פנים מול פנים ולהתחבק שוב עם המון אהבה! בתך האוהבת והמתגעגעת, אוסי. כ"ז אדר תשפ"ה